אלרגיות בבעלי חיים - כלבים וחתולים 

אלרגיות עוריות בכלבים וחתולים

כלבים וחתולים רבים נוטים לסבול מתגובות אלרגיות למגוון רחב של גורמים אלרגניים. התגובות העוריות כוללות בעיקר:

• אדמומיות מקומית או מפושטת של העור
• פריחה (אורטיקריה - נקודות קטנות מוגבהות על פני העור)
• גרד שעלול להוביל להיווצרות נזק משני לעור שמתבטא בפציעה של העור
• דלקת כתוצאה מזיהום משני
• הפרשות מוגלתיות וגלדים.
• קרחת מקומית באזור הגירוד.
• גירוד של כפות הרגליים, גירוד בפנים, נפיחות בפנים ודלקות אוזניים חוזרות.

התגובה האלרגית מעוררת אי נוחות רבה לבעל החיים שכן הגירוד אינו נותן מנוח ובשלבים מאוחרים יותר נוצרים פצעים מכאיבים ומזוהמים ודלקת עורית.

אלרגיה היא תכונה אישית של בעל החיים. כלומר לא כל הכלבים והחתולים אלרגיים, ותיתכן רגישות שונה לאלרגנים (מעוררי אלרגיה) שונים בכלבים או חתולים שונים. ישנם כלבים וחתולים בעלי אישיות "אלרגית" עם נטייה לפתח אלרגיה למספר גורמים.

האלרגיות הנפוצות ביותר אצל כלבים וחתולים כוללות אלרגיה לפרעושים, אלרגיה למזון ואלרגיה לחומרים בסביבת הכלב (חומרי ניקוי והדברה, דשא, פלסטיק, אבק, אבקנים  וכו').

אלרגיה לפרעושים (Flea Allergy) היא האלרגיה הנפוצה ביותר בכלבים וחתולים! (בסביבות 80% מכלל האלרגיות!) הגורם האלרגני הוא אינו הפרעוש עצמו אלא הרוק של הפרעוש. כאשר הפרעוש עוקץ את הכלב (או החתול) על מנת למצוץ ממנו דם הוא מחדיר מעט מהרוק שלו לתוך מחזור הדם. התגובה המתעוררת בעקבות החשיפה לרוק הפרעוש יכולה להימשך גם שבועיים לאחר החשיפה. כלומר שגם אם הכלב או החתול טופלו כנגד פרעושים יתכן והתגובה האלרגית תימשך. כמו כן כיוון שרוק הפרעוש מתפזר במחזור הדם, מספיקה עקיצה של פרעוש אחד על מנת לעורר תגובה אלרגית חריפה בכלבים וחתולים רגישים. מסיבה זו יש להקפיד על טיפול רציף כנגד פרעושים על בעל החיים ובסביבה (בכל הכלבים והחתולים, אך במיוחד באלה שנמצאה בהם אלרגיה לפרעושים).

התגובה האלרגית מתבטאת בגירוד חמור בעיקר באזור שמאחורי האוזניים, בבתי השחי, בירך הפנימית ומעל הזנב. על מנת לטפל באלרגיה מסוג זה יש להקפיד על טיפול יעיל כנגד פרעושים.

אלרגיה למזון (Food Allergy) נובעת בדרך כלל מאלרגיה לאחד המרכיבים במזון. על פי רוב מדובר באלרגיה למרכיב החלבוני שבמזון (לא בהכרח חלבון מן החי!), אך תיתכן אלרגיה גם למרכיבים אחרים. אלרגיה זו יכולה להתבטא בתופעות עוריות נרחבות הכוללות אדמומיות וגירוד אך היא יכולה להתבטא גם בדלקת אוזניים בלבד. בדרך כלל אלרגיה זו מלווה גם בתופעות של מערכת העיכול כגון שלשול או צואה רכה וגזים.

אלרגיה למזון היא נדירה יותר מאלרגיות אחרות וקיימת בסביבות 5-10% ממקרי האלרגיה בלבד, אולם היא מאובחנת בטעות במקרים רבים שאינם אלרגיה למזון.

הטיפול באלרגיה למזון מורכב יותר ודורש החלפת המזון של הכלב למזון שאותו מעולם לא אכל לפני כן. המטרה היא לסלק את הגורם אליו אלרגי הכלב ולהאכיל אותו במזון שמכיל מרכיבים אליהם מעולם לא נחשף.

חשוב בשלב זה לוודא שלא נותנים לכלב בנוסף למזון החדש גם מזונות נוספים וחטיפים שאליהם נחשף בעבר. יש להתמיד בהאכלה במזון החדש ל-3 חודשים בלבד על מנת לאפשר לאלרגנים להתנקות מהגוף ולתגובה האלרגית להירגע. אם לאחר 3 חודשים יורדת התגובה האלרגית ניתן לוודא כי מדובר באלרגיה למזון ולנסות לחזור להאכיל את הכלב במזון הישן. באם מתעוררת מחדש התגובה האלרגית ניתן לקבוע כי מדובר בוודאות באלרגיה למזון.

אלרגיה למגע (Contact Allergy) יכולה להיגרם ממגוון רחב של גורמים אליהם נחשף הכלב. מיקום הגירוי יופיע בדרך כלל באזור המגע של החומר עם הגוף. כך למשל באלרגיה לדשא יופיע גירוי בבטן ובחזה ובכפות הרגליים. באלרגיה לפלסטיק יופיע פעמים רבות הגירוי באף שבא במגע עם כלי האוכל והמים העשויים פלסטיק וכן הלאה. באלרגיה מסוג זה חשוב קודם כל להקפיד על איתור הגורם והרחקתו מהכלב.

אטופי - (Atopic Dermatitis) נקראת גם "אסטמה של העור" - מדובר באלרגיה לחומרים אליהם נחשף הכלב בשאיפה או דרך העור (בדומה לבני אדם). קיים גורם תורשתי אך הוא אינו ברור.

האלרגיה מופיעה לראשונה בדרך כלל בגילאי שנה וחצי עד 3 אך יכול להופיע גם עד גיל 6.  הרגישות היא בדרך כלל לגורמים נפוצים מאוד כמו אבק, קרדית אבק הבית, אבקנים, פטריות, שמרים, עובש, שיער וקשקשים.

האלרגיה יכולה להופיע באופן עונתי בהתאם לגורם האלרגיה. הגירוד בדרך כלל מופיע באזורים התחתונים כלומר בטן, מפשעות, בתי שחי, כפות רגליים ובפנים.

הופעת התופעות האלרגיות תלויה במספר גורמים:

• בכלב (או החתול) עצמו וברגישות שלו לגורמים אלרגניים.
• התגובה קשורה גם בכמות האלרגן אליו נחשף בעל החיים ובעומס האנטיגני, כלומר לכמה גורמים מעוררי אלרגיה נחשף הכלב.

התגובה האלרגית מתבטאת כאשר הכלב או החתול נחשפים לכמות אלרגנים שמעבירה אותו מעבר לסף אלרגי מסויים ויש סכימה של האלרגנים. כלומר שלא כל אלרגן נמדד בנפרד ויתכן שתתפתח תגובה אלרגית בעקבות חשיפה לכמות מעטה של כל אחד מגורמי האלרגיה השונים שיחד מצטברים.

כאשר מדובר במקרים של אטופי בהם על פי רוב לא ניתן לזהות את הגורם המעורר אלרגיה רצוי להפחית את העומס האלרגני הכללי, כלומר להפחית את החשיפה של הכלב והחתול לדברים שבדרך כלל הם גורמי אלרגיה נפוצים כמו פרעושים ומזון שאינו איכותי. ההמלצה בכלבים וחתולים אלו להקפיד מאוד על טיפול נגד פרעושים (ולטפל אפילו אחת ל-3 שבועות ולא רק אחת לחודש) ובמקרים קשים יותר גם להחליף למזון היפואלרגני.

אבחון:

קיימים מספר מבחנים ספציפיים לאיתור הגורם לאלרגיה בדומה למבחנים המבוצעים בבני אדם). ישנה שיטה אחת של בדיקת דם הנשלחת למעבדה בחו"ל ומתקבל דו"ח עם גורמי האלרגיה הנפוצים אליהם הכלב או החתול רגישים.

בדיקה נוספת היא בדיקה מקומית בה הכלב (או החתול) מגולח באזור צד הגוף ולעורו מוזרקים גורמים אלרגניים שונים. תגובת הגוף לחומרים השונים נבחנת לאורך זמן וניתן לראות האם מתפתחת תגובה ספציפית לאחד החומרים.

טיפול:

באופן כללי הטיפול באלרגיה כולל קודם כל איתור הגורם והרחקתו. כאשר לא ניתן למנוע את החשיפה לגורם (למשל אבק) ניתן להרגיל את הכלב בהדרגה בתהליך שנקרא היפוסנסיטיזציה = חשיפה חוזרת של בעל החיים למינונים עולים של הגורם האלרגני במטרה להרגיל את מערכת החיסון לנוכחות האלרגן ולמנוע את התגובה החיסונית המתעוררת.

בנוסף ניתן וכדאי לטפל בכלב באופן תרופתי על מנת להפחית את התופעות האלרגיות. טיפול זה הינו טיפול ראשוני בלבד על מנת להקל על הכלב ואינו מסוגל לפתור את הבעיה לתמיד.

ניתן להקל על הכלב באופן מיידי באמצעות מתן סטרואידים שמפחיתים באופן משמעותי את תחושת הגירוד ואת התפתחות הדלקת ומונעים מהכלב להמשיך לגרום לעצמו נזק, אך לסטרואידים תופעות לוואי רבות ומשום כך השימוש בהם לאורך זמן מסוכן ודורש מעקב קפדני ולכן אינו מומלץ כאשר אין בכך צורך ממשי.

תרופות אנטי היסטמיניות אינן יעילים בכלבים באותה מידה כפי שהן יעילות בבני אדם. יעילותן פחותה אך בשילוב עם סטרואידים הם נותנים תוצאות טובות ומאפשרים לטפל במינון נמוך יותר של סטרואידים.

Hot spot - שם שניתן בדרך כלל לפצע דלקתי ומזוהם שגורם הכלב לעצמו בעקבות גירוד. פצעים אלו נפוצים בעיקר עקב אלרגיה לפרעושים (מעל 90% מהמקרים).
עקב האלרגיה הכלב מתגרד, פוצע את העור ומחדיר זיהום לתוך העור. עקב הדלקת והזיהום שנוצר במקום נוצר גירוי והכלב ממשיך להתעסק עם המקום מה שגורם להמשך נזק לעור ולהעמקת הזיהום. כיוון שהכלב ממשיך לגרד הפצע אינו מסוגל להחלים.
הטיפול במקרים אלו דורש מתן סטרואידים על מנת להפסיק את הגירוד ולהפחית את הדלקת וכך לאפשר החלמה של המקום.
בנוסף לסטרואידים יש לבצע גילוח של אזור הפצע, ניקוי וחיטוי האזור ומתן אנטיביוטיקה על מנת לטפל בזיהום. במקרים הקלים ניתן לתת משחה אנטיביוטית מקומית ובמקרים קשים יותר יש לתת אנטיביוטיקה דרך הפה.

למידע נוסף, בדיקה, טיפול וייעוץ בנושא אלרגיות בכלבים וחתולים, אנא צרו קשר עם המרפאה ונשמח לעזור

מרפאת דוליטל לחיות מחמד

וטרינר בכפר-סבא

תל חי 31, כפר סבא

077-4406645

http://www.mayer-vet.com